שיקום הפה הוא ענף רפואת השיניים שתכליתו החזרת התפקוד והאסטטיקה לפה, לאחר אובדן חומר שן או השן עצמה לרוב לאחר עששת או מחלת חניכיים. הטיפול השיקומי יכול להתחיל מרמת השן הבודדת (מבנה, כתר) ועד לשיקום פה מחוסר שיניים, אם על ידי תותבות ואם על ידי שתלים או גשרים. השיקום יכול להיות זמני או קבוע. השיקום יכול להיות נשלף – תותבות למיניהן או קבוע – גשרים על שורשים או שתלים. ההחלטה על סוג השיקום ודרך. השיקום תלויה במחלה שגרמה לנזק, אנטומיית הפה, גיל, ושיקולים סוציואקונומיים אחרים.

כתר
כיסוי מעבדתי העשוי מחרסינה, מתכת או שילוב של השניים לצורך יצירת כותרת חדשה לשן .שכותרתה נהרסה או שמהווה פגם אסטטי. הכתר מודבק על השן הקיימת לאחר הכנתה באופן קבוע.

גשר
מספר כתרים המחוברים בינהם אשר חלקם בנויים על שורשים קיימים וחלקם מהווים יחידות תלויות שמשלימות שיניים חסרות. הצורך ביחידות תלויות בא להשלים חסר בשיניים. שכן, חסר.שיניים עלול לגרום למספר תופעות לא רצויות.

יתרונות הגשר:

• תהליך שיקום קבוע שאינו מצריך הוצאת השיניים ממקומן כמו במקרה של תותבות.
• מאפשר שיפור החזות האסתטית.

ביצוע גשר מותנה בקיום מספר מספיק של שורשי שן תקינים בחלל הפה. יש להקפיד על התאמת הכתרים לשיניים המשוחזרות ולשמור על רווחים בין חלקי הגשר על מנת לאפשר שמירה על היגיינת הפה ובמיוחד לוודא התאמת הגשר ללסת הנגדית לצורך איזון כוחות הסגר.